#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. א האם קורה ומעמידיה צריכים להיות בריאים כדי לקבל אריח?	קורה - לת&quot;ק צריך ולר' יהודה ור' יוסי בנו רואין כאילו בריאה. רב תני רחבה ובריאה, אבל ברחבה ד' אף שאינה בריאה (הרשב&quot;ם פ' דברי רב, שאין מחלוקת, ותוס' פ' היפוך ר&quot;י וחכמים, ור&quot;ת פ' שקאי על רבנן וזה כמשנתנו והיו ששנו להיפך. נחלקו הראשונים האם רחב ד' זה לרב רק אליבא דר&quot;י או לכו&quot;ע).[בירושלימי נוסף שיטת ר&quot;ש שבעינן בריאה ולא בעינן רחבה. ולענין הלכה איתא שם י&quot;א כר&quot;ש וי&quot;א כר&quot;י וי&quot;א כחכמים ולכן י&quot;א יעשה כיצד שרוצה וי&quot;א שיעשה כחכמים.]</p>מעמידי קורה לרבנן - לרבה בר רב הונא לא צריך, לרב חסדא צריך, (הרמב&quot;ם פסק כר&quot;ח והרא&quot;ש כרבר&quot;ה). </p>	עירובין יד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ב קורה שפרס עליה מחצלת האם מועילה מדין קורה ומדין מחיצה ומדוע?	אם גבוה מהארץ ג' אינו מועיל, קורה אין כאן שמכוסה, ומחיצה אין כאן שהגדיים בוקעים.	עירובין יד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ג מה דין קורה שאינה מגיעה לכותל, או שתי קורות שיש רווח ביניהם? שתי קורות המתאימות ואין כל אחת יכולה לקבל אריח בפני עצמה, אחת למעלה ואחת למטה?</p>	באינה מגיעה לכותל - לת&quot;ק עד ג' אמרינן לבוד וכשר לרשב&quot;ג עד ד'.שתי קורות שיש רווח ביניהם - לת&quot;ק אם מקבלות אריח לרחבו טפח כשר, לרשב&quot;ג אפ' מקבלות אריח לארכו ג' טפחים כשר. </p>שתי קורות המתאימות - לריבר&quot;י כשר שסובר רואים כאילו הם יחד, (ולחכמים לא אמרינן רואים). אחת למעלה ואחת למטה לריבר&quot;י כשר כנ&quot;ל ובלבד שלא תהיה גבוה למעלה מכ' ותחתונה למטה מי' (ע' בסוכה כב. והוא שלא יהיה ביניהם ג', שלא אמרינן חבוט בפחות מרוחב טפח).</p>	עירובין יד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ד כיוון שכבר נכתב &quot;רי&quot;א רחבה אע&quot;פ שאינה בריאה&quot; למה נצרכה המשנה לכתוב:&nbsp;&nbsp;היתה של קש וכו'. עקומה רואין אותה וכו'. עגולה רואין אותה וכו'?	קש - שאפ' שלא במינה אומרים רואין.עקומה - שאפ' עקממיותה חוץ למבוי אין חוששים שימשך. </p>עגולה - משום סיפא כל שיש בו וכו' </p>	עירובין יד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ה&nbsp;&nbsp;מנין שכל שיש בהקיפו שלשה יש בו רחב טפח?</p>	מים של שלמה, שהיה מחזיק מאה וחמישים מקוה טהרה.&nbsp;&nbsp;</p>	עירובין יד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: א רוחב לחי בכמה?וכיצד הלכה?</p>	לת&quot;ק בכל שהוא דהינו אפ' כחוט הסרבל. לר' יוסי ג' טפחים [וכן תנא אליבא דרבי] (בירושלמי איתא שאם הוא צמוד לפתח המבוי מודה ר' יוסי שדי בכל שהוא).אין הלכה כר&quot;י, ואפ' שהיו שפקפקו בדבר מפני שר&quot;י נימוקו עמו, פוק חזי מאי עמא דבר.</p>	עירובין יד:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יד: ב עשה לחי לחצי מבוי. מה דינו, ומאי קמ""ל?</p>"	מותר בחצי מבוי ולא גזרינן שמא יבוא לטלטל בכולו. </p>	עירובין יד:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: ג הפליג את הלחי מהמבוי או שהגביהו ג'. מה דינו?</p>	"פסול אפ' לרשב""ג דהוי מחיצה שהגדיים בוקעים בה. </p>"	עירובין יד:		א'
